שותפות

ד"ר חדוה טרגר, יו"ר תנועת האזרחים: בואו נפסיק להתווכח (ויכוח = V + כוח), נפסיק להתעמת ונפסיק להיות הכלי בידי נבחרי הציבור שיושבים בכנסת ישראל, שבמעשיהם הופכים אותנו לנתינים, אזרחים שקופים ומנוצלים. בואו נתחיל לשוחח ועל בסיס ההסכמות, שהן רבות יותר מחוסר ההסכמות, נקים אלטרנטיבה שלטונית חדשה שתשנה את השיטה הרקובה שהשחיטה את המדינה ותפתח ערוץ משותף של תקוה לבשורה החדשה הבאה. המדינה הוקמה לצורך השעה בדרך עקלכלה (עקלקלה + כלכלה) ועתה, בהובלת אומן המנצחים (מנצח תזמורת) המקלקלים דירדרה את כולנו למקום של הרס, על סף החורבן. יצחק רבין ז"ל טען: "העם לא משרת אותנו אלא אנחנו משרתים את העם" ומנחם בגין ז"ל אמר: "ארץ ישראל לא בזכות הכוח, אלא בכוח הזכות" ולכך עלינו להיות ראויים. אלברט איינשטיין טען: "אי שפיות היא לעשות את אותו דבר שוב ולצפות לתוצאות שונות". בואו נחזיר את שפיות החברה למען כל האזרחים והאזרחיות. רק באיחוד של כל האזרחים והאזרחיות נוביל, ניקח אחריות על מעשינו, וזה בידינו!".

אנה לאור: יכול להיות שתם העידן בו האמנו ב"מנהיג חזק" שיוביל ויסחף אותנו? אולי מערכות הבחירות האחרונות היו הקש ששבר את גב הגמל הזה? אולי למדנו שלהיסחף אחר "מנהיג חזק" זה בעיקר פתח לשחיתות? שדמוקרטיה, והנהגה מגוונת, ישרה וענווה, אולי נראות ממבט ראשון פחות יעילות ומושכות, אבל הן בעצם הרבה פחות גרועות מאשר "מנהיג חזק"?

ובכלל, האם יכול להתקיים מישהו שידע להחליט יותר טוב ממני או ממך מה טוב בשבילי או בשבילך?

אז איך נשיג לעצמנו כזו הנהגה מגוונת, ישרה וענווה? נקח ונחלוק אחריות. כל אחת ואחד מאיתנו שותפ/ה שווה ביצירת מדיניות שתפעל לטובתנו.

נניח ויצרנו לעצמנו את ההנהגה המעולה הזו, ונניח וערכנו דיונים והגענו להסכמות לגבי שינוי המדיניות המעמיק שנרצה לחולל. מהי הדרך הדמוקרטית והאחראית, לחולל את השינוי הזה?

1. לגיטימציה דמוקרטיה ניתנת על ידי הריבון, באמצעות פעולה של רוב הגוף הבוחר.

2. הקלפי היא הדרך המוסכמת לכך.

3. כשאין מפלגה שלדעתנו מייצגת את הרוב - אחריותנו האזרחית ליצור כזו.

4. עלינו ליצור מערך התנדבותי שישמור על קיום החוק שיש כיום, ששומר על הבחירות חופשיות.

זו המחוייבות של כולנו, שתהיה כאן מדיניות שתפעל לטובתנו. בואו ניצור יחד את הדמוקרטיה שלנו!